פסק-דין בתיק ע"פ 4357/04

השופט א' א' לוי:

           בחודש יולי 2003 ולאחר שלגמו משקאות משכרים, תקף המערער את המתלונן שהתארח אצלו, ואת זאת הוא עשה לאחר שבשלב כלשהו מצאו שוכב לצדה של אשתו, במיטתה. בעקבות כך אחז המערער בסכין ודקר את המתלונן מספר פעמים באזור החזה, הבטן וזרוע ימין, וכן בעט בפניה של אשתו.

           המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה, וכן בתקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.

           מכוח הסכם טיעון אליו הגיעו הצדדים, עתרה המשיבה לגזירתן של 10 שנות מאסר, בעוד שהמערער היה רשאי לטעון לעונש כאוות נפשו. שירות המבחן לא כלל בתסקיר שהגיש לבית המשפט המלצה טיפולית.

           לאחר כל אלה גזרה הערכאה הראשונה למערער 7 שנות מאסר, והופעל, בחופף, מאסר על-תנאי בן שנה אחת, שנגזר לו בעבר בעקבות תקיפתה של אשתו.

           בערעור שבפנינו מבקש המערער כי נקל עימו מכל אחד מהטעמים הבאים: הודאתו חסכה זמן שיפוטי; חרטתו התבטאה בכך שהזעיק עזרה רפואית למתלונן; אשתו, שנותרה לבדה לטפל בבנותיהן של בני הזוג ובהוריו של המערער, סובלת ממצוקה כספית קשה; התנהגות המתלונן היתה כרוכה בקינטור קשה; לבסוף, נטען כי למתלונן לא נגרם נזק בלתי הפיך.

           העונש אשר נגזר למערער אינו קל, אולם הוא התחייב מחומרתן היתרה של העבירות בהן חטא. יתרה מכך, הנימוקים אשר להשקפת בא-כוחו של המערער מצדיקים הקלה בעונש, עמדו לנגד עיניו של בית המשפט, והוא אף נתן להם ביטוי בגזר הדין.  כך או כך, העונש שנגזר מצוי בגדרו של הסכם הטיעון, וגם מטעם זה לא ראינו מקום להתערבותנו, במיוחד לנוכח העובדה כי מדובר במי שחזר וחטא באלימות קשה כלפי הזולת.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, כ' בחשון תשס"ה (4.11.2004).

ש ו פ ט                                             ש ו פ ט ת                                  ש ו פ ט ת 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: